<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ת"ה</h1>
<h2>דף ה.</h2>
מגילה בזמנה ביחיד. כלומ' בי"ד קורין אותה אפי' ביחיד. שלא בזמנה. שמקדימין ליום הכניסה. אין קורין אותה אלא בעשרה. פר"ח זצ"ל הילכתא כרב. דהא ר' יוחנן אמ' בפירקין (דקמן) דלקמן הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא לא אמרו אלא בציבור. מכלל דסבירא ליה שקורין אותה ביחיד. אע"ג דחש לה רב להא דרב אסי קיימא לן הלכתא כוותיה דרב. פירש רבינו תם דהכי פי' דחש לה רב להא דרב אסי לחזר אחר עשרה שהיא עיקר הקריאה. אבל לפטור יחיד לא כדמוכח מילתיה דר' יוחנן בפרק הקורא את המגילה לא אמרו אלא בצבור דעיקר קריאה בצבור. ומצינן נמי למידק להחמיר. מכלל דליחיד בין הכתובים יצא אע"ג דלא מייתרא [ו]מחסרא. אבל עיקר קריאה לא הוי. והכי נמי מפרשי' ההיא בפרק ב' בקידושין דנתקדשה לדעת אביה ונישאת שלא לדעת ואביה במדינת הים (רבא) [רב] אמ' אוכלת בתרומה עד שיבא אביה וימחה רב אסי (ושמואל) (אמרי') [אמר] אינה אוכלת וכו' הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי לאסור מן הדין שלא תאכל ומיהדר הדר ביה למאי דפליגי אמוראי בההיא שמעתא אפי' לרב ואפי' לרב אסי מיקמי דחש והדר אי נמי אם היה אביה כהן אינה אוכלת. ור"ח מתוך דבריו אנן למדין שהוא סובר עיקר קריאה בצבור אבל בא להחמיר שלא יפטור היחיד לגמרי אלא שקורא בעסק בעניינו של יום שאם עיקר קריאה ביחיד מה לי מיחסרא או מייתרא לציבור יותר מליחיד.
